שרה אבוטבול

מלכות היא נקודת המפגש בין עליונים לתחתונים, בין האור האלוהי לחיים עצמם

אליה מתנקזות כל יתר הספירות. כל ספירה מקבלת מהספירות שמעליה, ולכן מלכות היא המקבלת הגדולה – זוהי קבלה שאינה מעבירה הלאה ואינה בוררת, אלא פשוט מקבלת. וכגודל הקבלה, כך צריך להיות ניקיון הכלי

מלכות מזוהה עם הנפש. שתיהן, במהותן, רוצות לקבל. ואם אמרנו שכדי לקבל צריך להיות ריק, מבינים שהמהות העמוקה של הנפש ושל ספירת מלכות היא היותן כלי ריק

“לֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם (זוהר חלק א’, קפ”א ע”א)

בזוהר מדמים את מלכות למראה. אין לה שום אור וציור משל עצמה, ולכן היא יכולה לקבל את כל האורות, הצורות והגוונים. עצם היותה ריקה מאפשר לה לתת ביטוי לכלל הביטויים

מלכות נמשלת לכוח הנקבי. הכוח הנקבי אינו שואף להתמלא ולהסתיים, אלא להישאר כלי פתוח לקבלה. ככל שהוא מקבל יותר, כך הוא מתרחב ויכול להכיל עוד, ובכך הוא מעורר את המשפיע להמשיך ולהשפיע

מלכות היא השכינה, היא האור הקיים בכל ביטוי לאלוהי

“לקבל עול מלכות שמים”

המילה מלכות נוצרת מהשורש מ.ל.כ כמו מלך או מלוכה. ספירת מלכות מהווה את הבחירה בין רצון הנפש לשלוט לבין הבחירה להתמסר לכוח גדול יותר. שגם ההתמסרות היא רצון הנפש

מלך מסתכל על העם כמקשה אחת, וכך גם ספירת מלכות המאחדת בין כל רצונות הנפש לכדי אחד

ואיתם כך גם האדם, כל עוד רצונותיו מפוזרים הוא מתקשה למלוך על חייו, אך כאשר הם מתאחדים סביב מהות אחת, נוצרת בתוכו מלכות

הכתר גם הוא מקבוצת מילות המלוכה וניצב בראש עץ הספירות, שכן מלכות ניצבת בסופו. החיבור ביניהם מתבטא ב”כתר מלכות” – הכתר הוא הכוח העליון, ומלכות היא הבחירה להמליך אותו, להביא את הכוח העליון אל מימד העשייה, הבחירה לקבל את השפע

לכן נאמר שמלכות של העולם העליון נעשית כתר של העולם התחתון. כל סוף הופך להתחלה חדשה, וכל מדרגה שנשלמה נעשית היסוד למדרגה הבאה

בהיותה הספירה האחרונה שאליה יורד האור, מלכות מורכבת מכל הספירות שמעליה, היא המקום שבו כל השפע הרוחני מתכנס כדי להתגלות בעולם העשייה

האור יורד ומצטמצם במורד הספירות, אך כשהוא מגיע לנפש ריקה (מלכות) הוא מקבל שוב את צורתו האינסופית כאור חדש שעולה בחזרה למעלה, זהו אור חוזר

האור החוזר אינו נובע מצמצום של האור הישן, אלא מהתרחבותו בספירת מלכות, שאין בה אור משל עצמה. דווקא במקום שאין בו אור משל עצמו, מתאפשר לאור להתגלות בצורה חדשה

כך גם הנשמה יורדת לעולם עם האור האלוהי, אך האור שהיא מחזירה מאיר מתוך האדם עצמו, מתוך דמותו, בחירותיו ומעשיו

מעל מלכות הכל נמצא באחדות מוחלטת. הדואליות – עליונים ותחתונים, זמן ומקום – מתקיימת רק במלכות. דווקא כאן ניתנת לנו ההזדמנות להאיר את החושך באור. לגלות את הנשמה דרך הנפש.

אין התרגשות גדולה יותר מידיעת הנפש את הנשמה

כשם שספירת מלכות היא הקרקע שעליה מתקיימות כל הספירות, כך גם בנפש. הרגשות המזוהים עם ספירה זו הם הישרדות, תחושת ביטחון, שפע ואמון

הנפש בספירת מלכות מהווה את הגשר בין הממד הרוחני לממד הגשמי. הגשמה וביטוי בעולם הזה יכולים לקרות רק כאשר אנו מרגישים חלק מהוויה גדולה יותר ומאמינים בכך שהעולם יספק לנו את מה שאנחנו צריכים

ספירת מלכות מקבילה למרכז הבסיס – הצ’אקרה הראשונה. זוהי הצ’אקרה הנמוכה ביותר, הממוקמת בבסיס עמוד השדרה, וצבעה אדום

היא מייצגת את החיבור לאדמה ולעולם הגשמי, קשורה לתחושת הישרדות, ביטחון, יציבות ושפע

ספירת מלכות מלמדת אותנו שהבטחון היחיד שאנחנו יכולים למצוא הוא הקשר בין הנברא לבורא, החיבור שמהווה את הקרקע עליה יכולים לצמוח החיים

על מנת שנוכל להאיר את השפע האלוהי החוצה עלינו להיות כלי ריק לאור השופע ותוך יכולת הבחירה לקבל על עצמנו עול מלכות