שרה אבוטבול

עץ החיים

עץ הספירות הוא המפה המרכזית של חכמת הקבלה. הוא מתאר את הדרך שבה האור האינסופי של הבורא מתגלה בעולמות, בנפש האדם ובמציאות כולה. אין הוא תיאור של הבורא עצמו, שכן הבורא הוא אין־סופי ובלתי נתפס, אלא תיאור של אופני ההתגלות שלו

הספירות אינן ישויות נפרדות זו מזו, אלא עשרה ביטויים של אור אחד. הן דומות לצבעים היוצאים מקרן אור אחת, או לכלים שונים המקבלים את אותו השפע ומגלים אותו בצורות שונות

“עשר ספירות בלימה”
(ספר יצירה א’, ד’)

המילה “ספירה” קשורה לשורשים ס.פ.ר – לספור, לספר ולהאיר (ספיר). הספירות הן גם מידות וסדרים שבאמצעותם נמדדת הבריאה, גם סיפור ההתגלות האלוהית, וגם כלים המאירים את האור העליון.

בין אין סוף לעולם

תחילת הכל היא באין סוף – מציאות אלוהית שאין בה גבול, הבחנה או צורה. כדי שתוכל להתקיים בריאה בעלת תודעה נפרדת, נוצר תהליך של צמצום והשתלשלות

האר”י מתאר כי האור האלוהי הולך ומתלבש בכלים שונים, מדרגה אחר מדרגה, עד שהוא מגיע אל העולם הגשמי. עץ הספירות הוא המבנה של אותה השתלשלות

העץ מתאר תנועה כפולה

אור ישר – השפע היורד מלמעלה למטה

אור חוזר – התגובה וההתעוררות של הנברא מלמטה למעלה

בין שתי התנועות הללו מתקיים כל תהליך החיים

האדם כעץ הספירות

הקבלה מלמדת שהאדם נברא בצלם האלוהים, ולכן כל מבנה הספירות קיים גם בתוכו

“מבשרי אחזה אלוה”
(איוב י”ט, כ”ו)

הכתר מופיע כרצון העליון
החכמה כהבזק ההשראה
הבינה כהבנה והעמקה
החסד כאהבה ונתינה
הגבורה כהצבה של גבולות
התפארת כאיזון והרמוניה
הנצח כהתמדה והתגברות
ההוד כהכנעה והודיה
היסוד כחיבור והעברה
והמלכות כביטוי בעולם המעשה

לכן עץ הספירות אינו רק תרשים קוסמי – הוא מפת הנפש האנושית

שלושת הקווים

עץ הספירות בנוי משלושה קווים

קו ימין – ההתרחבות

חכמה, חסד ונצח

זהו קו הנתינה, האמונה, ההשפעה והשפע

קו שמאל – הצמצום

בינה, גבורה והוד

זהו קו הגבול, ההבחנה, המשמעת וההתבוננות

קו האמצע – האיזון

כתר, תפארת, יסוד ומלכות

זהו הקו המחבר בין הנתינה לבין הגבול ומאפשר את הופעת החיים

כאשר אחד הקווים שולט לבדו נוצר חוסר איזון. רק שילובם מוליד שלמות

הספירות כקומה אחת

לעיתים אנו נוטים לחשוב על הספירות כמדרגות נפרדות, אך למעשה כל ספירה כוללת את כולן

בכל חסד יש גבורה
בכל גבורה יש חסד
בכל מלכות יש כתר

לכן נאמר

“נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן”
(ספר יצירה א’, ז’)

כל סוף מחובר להתחלה וכל התחלה כבר מכילה את סופה

עץ החיים ועץ הדעת

הזוהר וחכמי הקבלה מזהים את עץ הספירות עם עץ החיים

עץ החיים מייצג את האחדות שבין כל חלקי המציאות

לעומתו, עץ הדעת טוב ורע מייצג את עולם הנפרדות, שבו האדם חווה את המציאות כמפוצלת בין הפכים

המסע הרוחני הוא המעבר מתודעת הפירוד אל תודעת האחדות

לא ביטול ההבדלים, אלא ראיית המקור המשותף שלהם

השכינה בעץ הספירות

השכינה היא נוכחותו של האור האלוהי בתוך המציאות

כל עוד האור נשאר בעולמות העליונים הוא נסתר, אך כאשר הוא מתגלה דרך הספירות ובעיקר דרך מלכות – הוא נעשה שכינה

לכן כל פעולה של חסד, אמת, אהבה או תיקון מגלה עוד מן השכינה בעולם

עץ הספירות כמפת התיקון

עץ הספירות אינו רק תיאור של הבריאה אלא גם דרך לתיקון

כאשר האדם מאזן בין חסד לגבורה, בין רצון לקבל לרצון להשפיע, בין שמיים לארץ – הוא משיב את האור אל מקומו

הוא הופך להיות צינור שדרכו השפע האלוהי יכול לזרום לעולם

הבעל שם טוב לימד שכל עבודת האדם היא להפוך את עצמו לכלי נקי לקבלת האור

ככל שהכלי מזוכך יותר, כך האור מתגלה בו בשלמות גדולה יותר

הכתר והמלכות

שני קצות העץ הם כתר ומלכות

הכתר הוא הרצון האלוהי העליון, המקור שמעבר לכל תפיסה

המלכות היא העולם המתגלה, המקום שבו הרצון האלוהי פוגש את החיים עצמם

לכן המקובלים אומרים

“כתר עליון אף על פי שהוא סוף המאציל, הוא ראש הנאצלים; ומלכות אף על פי שהיא סוף הנאצלים, היא ראש הנבראים.”
(עץ חיים, שער א’)

הכתר הוא תחילת ההשפעה
המלכות היא תחילת הקבלה

וביניהם נמתח כל עץ החיים

מהותו של העץ

עץ הספירות מלמד שאין הפרדה אמיתית בין רוח לחומר, בין שמיים לארץ, בין נשמה לנפש

כל מדרגות המציאות הן חוליות בשרשרת אחת של אור

האדם ניצב במרכז השרשרת הזו

רגליו נטועות במלכות וראשו נוגע בכתר

וככל שהוא מגלה את האחדות בין כל חלקי חייו, כך מתגלה בו עץ החיים עצמו

“כי האדם עץ השדה”
(דברים כ’, י”ט)

כשם שהעץ שואב את כוחו מן השורשים ומגלה אותם בפירותיו, כך האדם שואב את חייו מן המקור האלוהי ומגלה אותו במעשיו

זו מהותו של עץ הספירות: להפוך את האור הנסתר לחיים גלויים. להפוך את השמיים לארץ, ואת הארץ למשכן לשכינה